במה נבחר?
אחד הדברים הבריאים בעיני בתרגול המיינדפולנס, הוא שהוא מכוון אותנו אל מה שיש (בניגוד למה שאין, מה שיכול היה להיות, מה שהיה פעם או מה שיש למישהו אחר). אם תחשבו על זה, רשימת הדברים שאין לנו בכל רגע נתון, היא אינסופית. גם רשימת הבעיות שעוד לא נפתרו, הדאגות לעתיד והדברים שיש עוד לארגן ולסדר. האדם הממוצע עלול בקלות להפוך לעבד שלה, האדם הרגיש והפגיע, עלול לטבוע בתוכה ולכרוע תחת הנטל. אבל מה אם לרגע נשנה את נקודת המבט, ונפנה את תשומת הלב לכל מה שכן קיים ברגע הזה- תחושות גופניות שונות, קרקע יציבה, נשימה, מגע, צבע, צורה, צלילים מסביב. גם בזירה הזו למעשה הרשימה היא אין סופית, בכל רגע נתון, עבור כל אחד מאיתנו, (וגם מעניינת לא פחות). ועוד לא דיברנו על כל היש שהוא בריאות, מחסה, אוכל, אוטו, אנשים אהובים, כשרונות שיש לנו, מתנות שבורכנו בהם, ידע שרכשנו ועוד... בשלב הראשון אפשר אולי להבחין בהקלה הרגעית שהשינוי הפשוט הזה בנקודת המבט מייצר. בתחושת ה"בסדר-נס" שעולה כשלרגע אחד הכל בסדר כמו שהוא. רגע ועוד רגע ועוד רגע כאלה- מטים את המערכת שלנו לעבר החיובי. תרגול המיינדפולנס מזמין אותנו להתרחב ולהישען על קרקע היש, בניגוד לנפילה החופשית אל תהום האין. גם זה וגם זה אמת. במה נבחר?
