ריפוי דרך תחושה נעימה

אם תעקבו אחרי מוקדי תשומת הלב שלכם במהלך היום- תגלו שרוב הזמן המודעות שלנו הולכת אל מה שלא נעים ולא עובד לנו. מילה שנאמרה ופגעה, סירוב כלשהו, כאב בגוף, הפסד כספי- כל אלה תופסים אחיזה בתודעה שלנו ומשתלטים עליה למשך שעות רבות- ממש כמו עננים אפורים המסתירים את השמים. אולי יקל עלינו לדעת כי זו לא אשמתנו- אנחנו מתוכנתים לכך מבחינה הישרדותית. כבר לאדם הקדמון, בכדי להישאר בחיים, היה הרבה יותר חשוב לזהות סימני סכנה כמו רחש בשיחים או עקבות של חיית טרף, מלהתענג על ריח של פרח. מי יודע, יכול להיות שהיה זן של בני אדם שהיה מתובנת להפנות תשומת לב לנעים- אך לרוע המזל הוא לא שרד - אנחנו צאצאיו של הגזע החרדתי... כך שהפוקוס על המאיים הועבר אלינו גם כתורשה וגם כחינוך.

כך שהפניית תשומת לב אל הנעים, אל הנוח, אל מה שיש, היא מעשה רדיקלי הפונה כנגד מורשת אנושית היסטורית ובכל זאת, במדיטציה שאשים פה בתגובה הראשונה- אני מציעה זאת. ולמה? כי כל רגע ורגע מורכב מהרבה דברים לא נעימים ומאיימים, אבל גם מהרבה מאוד חוויות נעימות (או לפחות לא-לא נעימות) ודברים שיש לנו ואפשר להודות עליהם ולשמוח בהם. כי לתת לתודעה שלנו לנוח תוך מודעות לתחושה נעימה זה מרפא. בטוחה שיש מחקרים שמוכיחים את זה, אבל כרגע אני כותבת מניסיון אישי- כשמתמקדים במה שנעים- בין אם זו תחושה בבטן, בכפות הרגליים, צליל נעים של ציוץ ציפורים- לתודעה יש אפשרות להירגע. לרגע אחד או יותר, אנחנו לא צריכים לעסוק בניהול סיכונים ואפשר לנשום עמוק ולהרפות את השרירים. לאפשר לגוף להיות מוזן על ידי הנשימה וללב להיות מוזן על ידי ההרפיה מהמאבק. מוזמנימות להתנסות בתרגול הזה מתוך ההנחיות שאשים פה ואשמח לשמוע איך היה: https://did.li/XxjTY