חיפוש
  • Inbar S

שני שירים על יחסים ועל בדידות

ילדוּת


יָשַׁבְנוּ תַּחַת עֵץ אִזְדָּרֶכֶת בְּסוֹף יוֹם לִמּוּדִים

הַיַּלְקוּטִים זְרוּקִים לְצִדֵּנוּ, רְצוּעוֹתֵיהֶם שְׁלוּבוֹת זוֹ בְּזוֹ.

הָיִינוּ בְּנוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה לְכָל הַיּוֹתֵר.

כַּמָּה הֲרָפִים קֹדֶם לָכֵן, עוֹד הִקְרֵאנוּ זוֹ לְזוֹ סִפּוּרִים

אָכַלְנוּ תַּפּוּחִים יְרֻקִּים בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּמוֹ ג'וֹ מִנָּשִׁים קְטַנּוֹת

וְהָאוֹתִיּוֹת הִטַּשְׁטְשׁוּ מִדִּמְעוֹתֵינוּ כְּשֶׁבָּאת מֵתָה בְּגִיל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה

הַגִּיל שֶׁלֹּא הֶאֱמַנּוּ שֶׁנֶּחְצֶה.


אֲבָל אָז, בְּאוֹתָם צָהֳרֵי אָבִיב, כְּבָר עָבַרְתִּי לְפֶרֶק אַחֵר

נִמְשֶׁכֶת אַחַר הַנְּעָרִים רָמֵי הַקּוֹל, הַנְּעָרוֹת חֲשׂוּפוֹת הַטַּבּוּר

וְשִׁעוּלֵי סִיגַרְיָה טֶרֶם שַׁחַר עַל מַדְרֵגוֹת הַמִּקְלָט.

אַתְּ הָיִית אוֹחֶזֶת בִּכְתֵפִי וּמְטַלְטֶלֶת אוֹתָהּ

קוֹרֵאת לִי לָשׁוּב אֵלֵינוּ, אֲבָל אֲנִי נִעַרְתִּי אֶת יָדֵךְ מֵעָלַי

וְלִמַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לְהַעֲמִיד פָּנִים.


פִּתְאוֹם הִתְחַלְתְּ לִבְכּוֹת וְאָמַרְתְּ:

"אֲנִי רוֹצָה אֶת אִמָּא שֶׁלִּי"

תָּוֵי פָּנַיִךְ נִשְׁבְּרוּ וְקוֹלֵךְ הִתְעַוֵּת. מִלּוֹתַיִךְ הִגִּיעוּ אֵלַי

מִשִּׁכְבַת קִיּוּם אַחֶרֶת.


הָיִיתִי כְּבָר רָזָה מְאוֹד. רָזָה מִכְּדֵי לִתְפֹּס מָקוֹם. רָזָה מִכְּדֵי לְהַכְבִּיד.

אִמִּי הָיְתָה יַבֶּשֶׁת רְחוֹקָה וּמִסְתּוֹרִית

נֶעֱלֶמֶת בְּחַדְרָהּ, בַּקּוֹמָה שֶׁמֵּעַל הַמִּטְבָּח

הֵיכָן שֶׁהָיִיתִי מְחַמֶּמֶת אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם בַּמִּיקְרוֹגַל הֶחָדִישׁ:

שְׁנִיצְל טִבְעוֹל, אֲפוּנָה וּפְתִיתִים

וְזוֹרֶקֶת לַפַּח.


"אֲנִי רוֹצָה אֶת אִמָּא שֶׁלִּי"

מִלּוֹתַיִךְ הִשְׁתַּבְּרוּ בְּמִנְסֶרֶת הַבֶּכִי

לְאֵינְסוֹף הֲבָרוֹת נִרְעָדוֹת

נִכְרְכוּ סְבִיב גּוּפִי, הָמְמוּ אוֹתִי,

הִנְבִּיטוּ זַרְעֵי אֵיבָה.


אַחַר כָּךְ הָלַכְתְּ לַקְּיוֹסְק וְהָאוֹטוֹבּוּס הַמְּאַסֵּף הִגִּיעַ.

עָלִיתִי וְלֹא אָמַרְתִּי לַנַּהָג לְחַכּוֹת לָךְ.


מֵהַחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי, בְּמַבָּט קַר, הִשְׁקַפְתִּי עָלַיִךְ רָצָה בְּיֵאוּשׁ.

לֹא שִׁעַרְתִּי אָז, שֶׁלְּצִדֵּךְ רָצָה גַּם יַלְדוּתִי

צוֹעֶקֶת וּמְנוֹפֶפֶת בְּיָדֶיהָ.




סף


בַּיּוֹם הַהוּא פָּסַעְנוּ עַל הַגִּבְעָה

כְּפוֹסְעִים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח שֶׁל הָעוֹלָם.

הַשָּׁמַיִם הָיוּ אֲפֹרִים וּקְרוֹבִים מֵאֵי פַּעַם.


הַקִּרְבָה הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת

עַל כֵּן שָׁמַרְנוּ עַל מֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה צְעָדִים בֵּינֵינוּ.

בַּזְנוּ לַצֹּרֶךְ בְּמִלּוֹת אַהֲבָה.

כָּל שֶׁבִּקֵּשׁ לְבַטֵּא אֶת עַצְמוֹ, כְּבָר נָכַח

בִּשְׁתִיקָה רַכָּה.


פָּסַעְנוּ עַל פְּנֵי הַגִּבְעָה כָּל עוֹד הָיָה מֻתָּר

וּבוֹ בַּזְּמַן פָּסַעְנוּ עַל סַף הָעוֹלָם הַמִּשְׁתַּנֶּה.

סְלָעִים הִתְגַּלְגְּלוּ לְאָחוֹר בַּמִּישׁוֹר

שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת צִפּוֹרִים וּמְכוֹנָה בַּעֲבוֹדָתָהּ.

שְׁיָרֵי חַיִּים נָשְׁרוּ מִכִּיסֵינוּ תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה

וְהָיִינוּ קַלִּים.


פָּסַעְנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּנֶגֶד תְּנוּעַת הַסִּיבוּב.

כָּרַעְנוּ לְרֶגַע מוּל סַחְלָב סָגֹל

עָצַרְנוּ לְהָרִיחַ אֶת פְּרִיחַת הַקִּדָּה

מִשְׁתָּאִים מִן הַיֹּפִי הָעִקֵּשׁ הַזֶּה.

בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּזְכִּיר לִי מָה בָּא לִפְנֵי מָה

אִם הַפְּרִי הוּא מִצּוּי כּוֹחוֹת הַחַיִּים שֶׁבַּפֶּרַח

שׁוּם דָּבָר לֹא מֵת, עָנִיתָ, הַכֹּל מְשַׁנֶּה צוּרָה.


סָלַחְתִּי לְךָ עַל הַקְּלִישָׁאָה, כִּי הָיִיתִי זְקוּקָה לָהּ

בְּעוֹד אַתָּה מוֹרֶה לִי בְּאֶצְבָּעֲךָ עַל רֹאשׁ סַבָּא

שֶׁפָּעַם הָיָה סַבְיוֹן, כִּמְחַזֵּק טַעֲנָתְךָ.


הָיִינוּ סוֹף סוֹף כְּפִי שֶׁהָיִינוּ

שְׁנַיִם

שֶׁאִישׁ מֵהֶם לֹא יוֹדֵעַ

יוֹתֵר מֵרֵעֵהוּ עַל הָעוֹלָם וְעַל סִבּוֹתָיו.


הַפְּרֵדָה הִבְזִיקָה כְּהִבְהוּב

בִּלְתִּי מֻרְגֶּשֶׁת כִּמְעַט.

אִי הַיְּדִיעָה אוֹדוֹת הַפַּעַם הַבָּאָה

נָשְׁבָה בֵּינֵינוּ

כְּרוּחַ בְּתוֹךְ מִנְהָרָה

שֶׁקָּצֶהָ תָּחוּם

בְּמַחֲנָק.


40 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול